פסק-דין חלקי בתיק ע"ב 3500-07

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כנהג המבצע הסעות, במשך שתי תקופות עבודה.

            התקופה הראשונה היתה מיום 1/1/04 ועד ליום 1/3/05 והתקופה השנייה היתה מיום 1/9/06 ועד לחודש 1/07.

            קיימת מחלוקת בין הצדדים, מהו המועד המדויק בחודש 1/07 בו הסתיימו יחסי העבודה ביניהם.

2.         תביעתו של התובע התייחסה, בתחילה, למספר עילות תביעה, לרבות הפרש פיצוי פיטורים, פדיון דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ועוד.

            בדיון המוקדם, אשר התקיים בפני הרשם גלם (כתוארו אז), בתאריך 26/6/06, חזר בו התובע מתביעתו לפיצויי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ומתביעתו להפרש פיצויי פיטורים בגין תקופת העבודה הראשונה.

            עילות תביעה נוספות נזנחו על ידי התובע בתצהירו ובסופו של דבר, בישיבת ההוכחות מתאריך 1/7/10, הודיע ב"כ התובע, כי תביעתו הינה לגמול עבור עבודה בשעות נוספות בלבד (עיין עמ' 4, שורות 11-12 לפרוטוקול).

            בסיכומיו התייחס התובע, אך ורק, לעילת התביעה שעניינה גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

            בנסיבות אלה, יתייחס פסק הדין, אך ורק, לעילת תביעה זו.

3.         בטרם נדון בעילת התביעה שעניינה גמול עבור עבודה בשעות נוספות, בטענות הצדדים בעניין זה ובראיות שהובאו בפנינו, נציין, כי בתיק התקיים הליך של גילוי מסמכים, עוד בשלבים בהם נדון התיק בפני הרשם.

            מנהל הנתבעת, מר בני שוקרני, בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, הצהיר כי קיימים בידי הנתבעת תלושי שכר, התחייבות נהג וכן ציין, כי רישומי הנהג טרם אותרו.

            התובע פנה לבית-הדין בבקשה להורות לנתבעת להעביר לידיו את המסמכים המוזכרים בתצהיר גילוי המסמכים ובית הדין נעתר לבקשתו, אלא, שאז הגישה הנתבעת תגובה וציינה, כי רישומי הנהג לא אותרו על ידה, מאחר ואירעה שריפה במשרדיה, אולם הנתבעת טענה כי אותם רישומים שהיו בידיה אמורים להימצא גם בידי התובע, שכן הוא זה שערך אותם.

            התובע צירף את הרישומים אותם ערך לתצהירו.

זכאות התובע לגמול עבור עבודה בשעות נוספות

4.         בכתב התביעה טען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו שכר בגין השעות הנוספות בהן עבד, בשתי תקופות עבודתו.

            התובע הסביר, כי ערך את חישוב השעות הנוספות בהן עבד בלילה, בהתאם לסעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כך שהן חושבו מעבר ל -7 שעות עבודה ואת תמורת השעות הנוספות בימי מנוחה וחג, בהתאם לסעיף 46 לצו ההרחבה בענף ההובלה.

            התובע לא הבהיר כיצד חישב את השעות הנוספות בהן עבד לשיטתו בימי חול, ושלא במשמרת לילה.

            התובע צרף לתביעה כנספח ג' טבלה, בה פרט לגבי כל חודש בו, לטענתו, עבד שעות נוספות, את מספר השעות הנוספות בהן עבד בסך הכל, כמה מתוכן חושבו על בסיס 125% ותעריף השעה על פיו הן חושבו, כמה מתוכן חושבו על בסיס 150% ותעריף השעה על פיהן חושבו, וכמה מתוכן חושבו על בסיס של 175% ותעריף השעה על פיו הן חושבו.

            התובע לא הסביר בתביעה, על סמך אילו נתונים הוא ביסס את הטבלה, על-פיה חושבו הסכומים הנתבעים בתביעה בגין עבודה בשעות נוספות.

5.         הנתבעת בכתב ההגנה, הכחישה את זכאות התובע לקבלת גמול עבור עבודה בשעות נוספות. הנתבעת טענה, כי התובע הגיש כל חודש דו"ח של שעות העבודה בהן עבד, נפגש עם מנהל החשבונות מטעמה, וחתם על מסמך, כי קיבל את מלוא זכויותיו. הנתבעת טענה, כי מקור הנתונים עליהם מבסס התובע את תביעתו ברכיב זה אינו ברור וכי מכל מקום מדובר בנתונים מוטעים ומטעים והיא שומרת לעצמה את הזכות להגיש כל מסמך אשר יהיה בו כדי לסתור את הנתונים עליהם מסתמך התובע - מסמכים אשר אבדו לטענתה במהלך שריפה שארעה במשרדיה ואשר היא פועלת לאתרם על מנת להגישם לבית הדין.